הוא הגיע לקליניקה לא מרצונו, מדחיפה של הוריו, בחור בן 16 עם חרדה מאנשים, מחברה. עוד בגן הוא היה ילד מופנם, התבייש לדבר עם ילדי הגן. אח"כ בביה"ס נמנע מלדבר עם מוריו, ומדיבור עם אדם זר נרתע כמו מאש שורפת חמה. הוריו ומוריו אמרו: "הוא ביישן, יתבגר ויתגבר על הבושה", אבל לא כך היה. ה"בושה" רק התגברה והחליפה צורה. המורה הטיפולית בכיתה ו' אמרה: "זו לא סתם בושה, צריך לפנות למטפל מוסמך".

"יש לו חרדת אינטראקציה עם בני אדם"

אחרי בירורים ובחירה במטפל מומלץ לקחו אותו הוריו לטיפול כדי לגאול אותו מ"הבושה". ב-10 טיפולים הוא היה. בכולם עמד ליד הדלת כאילו מחכה שהיא תפתח והוא יוכל לברוח לחדרו בחזרה, למקלט ממפגש עם בני האדם. המטפל, כאמור אחד כזה שבאמתחתו הצלחות למכביר, אמר: יש לו חרדת אינטראקציה עם בני אדם. ההורים האיצו בו שימשיך עם בנם, שייתן צ'אנס. מה יהיה? לנצח יישאר בחדרו מבודד? והמטפל נתן צ'אנס ועוד צ'אנס, אחרי 10 טיפולים אמר: "חבל על הכסף, אין שום תוצאה, החרדה עמוקה" ההורים מיואשים ומודאגים הרימו ידם.

הוא שקע יותר ויותר בחרדה או דיכאון, רק המחשבה על המפגש האיץ את הדופק שלו למרומים. הרגיש שנחנק. עוד מעט יצטרך לעשות בגרויות, אח"כ צבא, זוגיות, משפחה. מה יהיה עם הילד החרד מכל דמות שעלול לפגוש במרחב? לבית הספר כמעט ולא הלך, וכשכבר הלך החזיק מעמד מקסימום שעה ונתקף בהתקף חרדה והוריו נאלצו לבוא ולקחתו משם.

בצר להם פנו הוריו לכל מקום שאפשר ואז כשהיה בן 16 פגשו את הפסיכולוג שהציל אותו ואת הוריו. אותו פסיכולוג עבד בשיטת טיפול הנחשבת למהירה, כזו שלא חופרת בעבר, כזו שמטפלת בכאן ובעכשיו. שיטת טיפול שלא מנסה למנוע מהמטופל את המפגש עם החרדה אלא מעמתת אותו עם המצב, משקפת לו כל מה שיקרה לו במצב הגורם לחרדה ואז יוצאת איתו ומלווה אותו במצבי החרדה. 

משום מה נוצר איזה קליק. כבר אחרי המפגש הראשון הוא הביע נכונות לחזור לקליניקה להמשך עבודה. הפסיכולוג לקח אותו בדמיון למפגש עם בני אדם. שיקף לו את כל מה שקורה לו פיזיולוגית בגוף וגם בנשמה. אט אט נבנה אמון ומתוך מודעות והבנה למה לצפות כשיערך מפגש עם בני אדם הם החלו לצאת למרחב כל פעם עם משימה. בתחילה רק להתהלך בין האנשים, אח"כ להרים את המבט להתבונן באדם זר, אח"כ לפנות בשאלה. עוד כהנה וכהנה משימות שמתעמתות עם החרדה. בכל יציאה הפסיכולוג מלווה אותו ותומך מאחוריו. וכך בתקופה לא יותר מידי ארוכה הוא חזר לבית הספר והחל ליצור אינטראקציה עם בני אדם.

בדיעבד התברר שהפסיכולוג הזה הוא גם תלמיד קבלה, כזה שבלימודיו בקבלה חוקר את נפש האדם, מבין ויודע את מבנה הנשמה, יודע איך להתכלל בזולת, להרגיש את צרכיו ולהיענות לצורך המיוחד של כל אחד ממטופליו.

Related Posts

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *